הולדה בעוולה

הולדה בעוולה (אי אבחון מום / תסמונת גנטית בעובר) - מידע אודות רשלנות זו ובאילו מקרים ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצויים.
הולדה בעוולה
0
(0)
תוכן העניינים:

מהי הולדה בעוולה?

הולדה בעוולה הינו מושג משפטי אשר מתייחס למקרים בהם נולד תינוק בעל מום מולד או עם תסמונת גנטית. מצב אותו היה ניתן למנוע במידה והרופאים והגורמים המטפלים היו מאבחנים את הלקות בזמן או/ו מביאים את הימצאות הלקות או את הסיכון של התפתחות הלקות ביילוד לידיעתם ולשיקולם של ההורים אם להמשיך את ההריון. מצבים אלה מקורם לרוב הן עקב רשלנות רפואית ולכן ישנה סבירות לכך כי ישנה אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה.

הוכחת תביעת הולדה בעוולה

במסגרת תביעת רשלנות בגין הולדה בעוולה יש להוכיח מספר דברים:
 
הוכחת רשלנות רפואית – הוכחה כי חלה רשלנות של גורמים רפואיים רלוונטיים באבחון המום או התסמונת הגנטית בעובר. רשלנות זו יכולה להיות עקב אי ביצוע בדיקות סקר רלוונטיות במהלך ההריון (ניתן להוכיח זאת לאחר בדיקת התיעוד הרפואי של היולדת) או אי אבחון רפואי או אי הבאת הידיעה להורים על הימצאות המום / תסמונת או הסיכון להתפתחות.
 
בנוסף לכך, גם אי הבאה לידיעה ההורים על קיומן של כל סוגי הבדיקות (כולל בדיקות רלוונטיות מתקדמות אחרות הניתנות לביצוע באופן פרטי, כמו למשל בדיקת אולטרסאונד מקיפה לשם וידוא אי מעבר של מום או תסמונת מההורים לעובר, בדיקת סיסי שלייה לאיתור הפרעות כרומוזומליות או בדיקת IUGR לזיהוי האטה בגדילה התוך רחמית) יכולה להיחשב כרשלנות, כשעל ההורים להוכיח שאכן הם היו מבצעים בדיקה זו במידה והיו מודעים לכך שהיא קיימת.
 
הוכחה כי הפלת העובר היתה מאושרת על ידי הועדה להפסקת הריון זאת במידה והמום / תסמונת היו מתגלים בזמן טרום הלידה, שבמסגרת בחינת הועדה בודקים גם את סוג המום, מידת החומרה שלו ועוד. במידה והתשובה היא כן, גם כאן על ההורים להוכיח שהם אכן היו מחליטים על הפסקת ההריון לאחר אישור הועדה, אך גם אם לא הצליחו להוכיח זאת יש להם עילה להגשת תביעה עקב פגיעה באוטונומיות שלהם (רק אי הידיעה עשויה להוביל למתן פיצויים בגובה של 250,000 ש"ח).
 

מומים מולדים וכשלים נפוצים בבדיקות גנטיות

נציג תסמונות ומומים נפוצים אשר עלולים להתפתח בעובר:

  • מומי לב מולדים
  • תסמונת דאון
  • תסמונות האיקס השביר
  • תסמונת די ג'ורג'
  • תלסמיה
  • סיסטיק פיברוזיס
  • חך שסוע
  • ספינה ביפידה
  • טאי זקס
  • מחלת קנוואן
  • אנמיה חרמשית

רשלנות וכשלים נפוצים במסגרת בדיקות טרום הלידה:

  • אי מתן ייעוץ גנטי וביצוע בדיקות גנטיות רלוונטיות ונדרשות (כגון: בדיקת שקיפות עורפית, חלבון עוברי, מי שפיר, סקירת מערכות ועוד)
  • אי הפניה לביצוע בדיקות רלוונטיות מורחבות אותן ניתן לבצע במקומות פרטיים
  • רשלנות באבחון הגנטי
  • טעויות שמקורן בבדיקות או פענוח תוצאות בדיקת המעבדה
ילד תסמונת

דרישת פיצויים בעקבות הולדה בעוולה

ראשית יש לציין, כי החל משנת 2012, חל שינוי בחוק ובבמסגרת הלכת המר נקבע כי במקרה של הולדה בעוולה הזוכים בפיצוי יהיו ההורים בלבד ולא הילד (עד אז הילד יכל להגיע תביעת פיצויים עד לגיל 25). זאת מכיוון שמההורים עצמם נמנעה האפשרות להפסיק את ההריון ולא לגדל ילד בעל מוגבלות, עם כל מה שכרוך בכך – אם זה מבחינה קשיים נפשיים או כלכליים. יחד עם זאת, הפסיקה החדשה לוקחת בחשבון את טובת הילד, כך שהפיצויים ישמשו למילוי צרכיו מגיל ינקות ולאורך כל חייו.

כך שלהורים יש אפשרות לזכות בפיצוי כספי עקב הולדה בעוולה בהתבסס על מספר סיבות עיקריות:

פיצויים עקב אי ידיעת ההורים על כך שהעובר בעל מום / תסמונת – עקב כך נשללה מהם האוטונומיה לבחור אם לבצע הפלה או להמשיך אותו.

הוצאות עבור הילד בעל המום / תסמונת עד לגיל הבגרות – הוצאות שעלולות להיות גבוהות מאוד, עקב סיוע בגורמים רפואיים, מטפלים שונים (קלינאי תקשורת, פסיכולוגים וכדומה), רכישת תרופות, התאמת דיור ומסגרות חינוך מתאימות, הוצאות רכב ועוד.

הוצאות עבור הילד בעל המום / תסמונת מגיל הבגרות והלאה – זאת, תוך בחינת היכולת של הילד בעל המום להשתלב בשוק העבודה בעתיד ולייצר הכנסה באופן עצמאי. כשגובה הפיצוי עשוי להיקבע לפי מידת כושר ההשתכרות שלו בהתאם לשכר הממוצע במשק.

שאלות נפוצות

תקופת ההתיישנות המוגדרת בחוק עומדת על 7 שנים מהלידה. מדובר בתהליך ארוך ולכן מוטב להתחיל בתהליך מוקדם ככל האפשר, בייחוד כאשר מוקד התביעה הוא קבלת פיצויים כספיים שנועדו לסייע במילוי צרכיו של הילד. כמו כן, חלק מרכזי בהגשת התביעה כולל איסוף חומר רפואי רב, כשמוטב כי מלאכת האיסוף תתבצע כמה שיותר קרוב למועד הלידה.

הולדה בעוולה מתייחסת למקרים בהן התינוק נולד עם מום מולד / תסמונת גנטית ללא אבחון, כתוצאה מרשלנות רפואית ואי הבאת הידיעה בפני ההורים על התפתחות המום / סיכון להתפחותו טרום הלידה. דוגמאות לכשלים שהובילו לסיאוטציה זו: אי הפניה לביצוע בדיקות גנטיות מתאימות במהלך ההריון,פענוח לקוי או שגוי של תוצאות בדיקות ההריון, התעלמות מממצאים אשר מעלים חשד להתפתחות מום / תסמונת, איי ידוע על ביצוע בדיקות מתקדמות כמו צ'יפ גנטי במצבים רלוונטיים ועוד.

הצד הראשון שיש לעשות כאשר יש חשד להולדה בעוולה היא לפנות לעורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית. לאחר ייעוץ ראשוני תוכלו לקבל מידע אודות ההיתכנות להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה.

בכל מקרה של הגשת תביעת רשלנות רפואית בפני בית המשפט על התובע להגיש חוות דעת של מומחה רפואי. חוות דעת זו עשויה גם לבוא לטובתו של התובע עקב חיזוק טענות התביעה על ידי גורם מקצועי בכיר.

עיקר העלות במקרים של רשלנות רפואית היא עבור חוות דעת המומחה שעלותה יכולה לעלות החל מאלפי שקלים בודדים ועד לסכום של 5 ספרות, תלוי במקרה וברמת המומחיות והניסיון של המומחה. לרוב, עורך הדין שמגיש את התביעה יקח עמלה כספית מכספי הפיצויים תוך סיכום מראש של גובה העמלה.

כמה המאמר היה יעיל?

לחץ על הכוכב על מנת לדרג את המאמר!

דירוג ממוצע 0 / 5. מונה הצבעות: 0

אין הצבעות עד עתה. היה הראשון לדרג את המאמר.

As you found this post useful...

עקוב אחרינו ברשתות החברתיות!

שתפו:
מאמרים נוספים:
קרעים בלידה
רשלנות רפואית קרעים בלידה

קרעים בלידה עלולים לגרום לכאב, לפגיעה ביחסי המין ולבעיות רפואיות נוספות. במקרים בהם הקרעים הם תוצר של רשלנות רפואית ניתן להגיש תביעת פיצויים.

רשלנות רפואית במתיחת בטן
רשלנות רפואית בניתוח מתיחת בטן

0 (0) ניתוח מתיחת בטן אשר הינו ניתוח פלסטי אלקטיבי (למטרות אסתטיות ולא רפואיות) הינו הליך המורכב הדורש הכנה ומיומנות גבוהה של הצוות המטפל, במידה

רשלנות רפואית בניתוח מוח
רשלנות רפואית בניתוח מוח

0 (0) ניתוח מוח הינו הליך המורכב הדורש הכנה ומיומנות גבוהה של הצוות המטפל, במידה ונמצא כי חלה רשלנות של גורם רפואי במהלך הניתוח תיתכן

צור איתנו קשר