ניתוח לב פתוח / מעקפים הינו הליך המורכב הדורש הכנה ומיומנות גבוהה של הצוות המטפל, במידה ונמצא כי חלה רשלנות של גורם רפואי במהלך הניתוח תיתכן עילה לתביעת רשלנות רפואית, אותה ניתן להגיש לבית המשפט באמצעות עו"ד ובצירוף חוות דעת של רופא מומחה.
מהי רשלנות בניתוח?
הגדרת החוק קובעת כי ביצוע ניתוח ללא רמת מיומנות או זהירות סבירה נחשב לרשלנות של הגורם המטפל. הגדרה זו רלוונטית הן עבור הרופא המנתח והן עבור כל הצוות אשר מעורב בכל תהליך הניתוח, לפניו, במהלכו ולאחריו. בין גורמים אלה: קרדיולוגים ורופאים בעלי התמחויות שונות כמו רופאים מרדימים, טכנאים, אחיות, ואנשי צוות נוספים.
ניתוח לב / מעקפים
הלב הינו המשאבה של הגוף שעובדת ללא הפסקה ומזרימה דם לכל חלקיו. אי לכך, ניתוח לב פתוח / מעקפים אשר מתבצע על ידי קרדיולוג שפותח את החזה ומגיע אל הלב, הינו ניתוח מאוד רגיש, כשכשל בניתוח עלול לגרום לתוצאות קטלניות עבור המנותח.
טרם הניתוח הקרדיולוג יבצע בדיקות מקיפות, כולל צנתור אבחוני על מנת לאבחן את הבעיה באופן מדויק ולטפל בה באופן המיטבי, כולל קבלת החלטה אם להשתמש במכשיר לב ריאה שמחקה את פעולת השאיבה של הלב בעת נטרול הלב בזמן ההליך הכירורגי. כמו כן, על הרופא להחליט על שיטת הטיפול, אם ניתן להסתפק בצנתור לב טיפולי, האם יש צורך בניתוח ובאיזו שיטה, כשכיום גם קיימת טכניקת זעיר פולשני לשם טיפול במגוון בעיות בלב, כולל החלפת מסתמים ומעקפים, אך השיטה לא מתאימה לכל סיטואציה ומטופל.
הניתוח נועד לתקן ליקויים והפרעות בלב, כגון: מומים מולדים, החלפה של כלי דם חסומים, החלפת מסתמים, איסכמיה לבבית (ירידה בהספקה של הדם אל שריר הלב), טרשת עורקים, התקף לב ועוד.
סוגים נפוצים של ניתוחי לב:
ניתוח מעקפים – לשם הספקה והזרמה תקינה של הדם אל שריר הלב במקרים של חסימת עורקים בלב
החלפת מסתמים – השתלה מסתמם תותב (ע"י צנתור)
השתלת קוצב לב – במקרים של מומים ופעילות לא תקינה של שריר הלב
השתלת לב
נזקים אפשריים כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוחי לב
- אירוע מוחי קל או קשה (סיכון מוגבר לכך מתרחש בעת חיבור המנותח למכונת לב ריאה שכאמור מחליפה זמנית את פעולת הלב)
- פגיעה ברירית העורק
- פגיעה בשסתום הלב
- פגיעה באיברים פנימיית כמו חוט השדרה
מה נחשב לרשלנות רפואית בניתוח לב?
- אי מתן הסכמה מדעת – בכל ניתוח על הרופא להבהיר למטופל אודות ההשלכות, הסיכויים והסיכונים של הניתוח ולהחתימו על טופס הסכמה.
- ניתוח רשלני שמקורו בחוסר מיומנות ואי עמידה ברמת זהירות סבירה – רשלנות בכל שלבי ההליך הכירורגי, לפניו, במהלכו ולאחריו. כשלים אפשריים נפוצים: כשל בביצוע אנגיופלסטיה, הליך שנועד לבצע הרחבה ופתיחה של עורקים חסומים תוך שימוש בניפוח בלון והצבת סטנט (תומכן), במסגרת ההליך עלול להיווצר נקב ברירית העורק וזה עלול לפגוע בשסתום הלב, חיתוך לא תקין, פגיעה באיברים פנימיים, ביצוע רשלני של אבלציה – צנתור חשמלי פולשני הכולל ביצוע צלקות מזעריות בלב לשם חסימת אותות חשמליים לא תקינים בלב, החלטה על שיטת טיפול / ניתוח לא מתאים ועוד.
- ניתוח שלא צורך – החלטה לבצע את הניתוח כשאין צורך לבצע אותו או בחירת שיטת ניתוח שאינה מתאימה / מיטבית לסוג הבעיה הרפואית של המטופל.
- רשלנות בהרדמה – רשלנות של הרופא המרדים
- מתן תרופות לא מתאימות (לפני ואחרי הניתוח), מה שעלול להוביל לתופעות לוואי הרסניות
הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח לב
במקרים בהם נגרם לכם נזק או עולה החשד לכך כי היתה רשלנות רפואית בניתוח לב יש לפנות אל עורך דין מומחה בתחום על מנת שיבחן אם אכן חלה רשלנות בכל שלב של ההליך הניתוח (לפניו, במהלכו ולאחריו) ואם קיים קשר נסיבתי בין ההתנהלות הרשלנית לנזקים שנגרמו למטופל.
גובה הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית בניתוח לב יכולים להגיע לסכומים של מיליוני שקלים, כשגובה הפיצוי משתנה בהתאם לחומרת הנזקים וההשלכות שלהם על חיי המטופל (נזקים נפשיים, הוצאות על תרופות וטיפולים, אבדן כושר עבודה ועוד) בטווח הקצר והארוך.
