קרעים בלידה עלולים לגרום לכאב, לפגיעה ביחסי המין ולבעיות רפואיות נוספות. במקרים בהם הקרעים הם תוצר של רשלנות רפואית ניתן להגיש תביעת פיצויים.
תביעת רשלנות רפואית
הגדרה
תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה משפטית במסגרתה נדרשים פיצויים כספיים בגין התנהלות רשלנית מצד גורמים רפואיים אשר הסבה נזק למטופל ואשר התרחשה לפני הטיפול הרפואי, במהלכו או לאחריו.
הוכחת רשלנות, נזק וקשר נסיבתי
שלושה פרמטרים שלובים המרכיבים את הצידוק להגשת תביעת רשלנות רפואית. התביעה חייבת להוכיח כי: נגרם נזק למטופל, היתה רשלנות רפואית, וכי קיים קשר נסיבתי בין השניים. כלומר, תביעת רשלנות רפואית תתקבל בתנאי שהוכח כי נגרם נזק לתובע כתוצאה ישירה של רשלנות רפואית.
לא כל נזק שנגרם מהליך רפואי הינו תוצאה של רשלנות. על הניזוק להביא חוות דעת רפואית ממומחה בתחום כי הצוות המטפל לא נהג כמצופה מהרופא הסביר לנהוג במצב זה. גם מקרה בו קיימת רשלנות רפואית מוכחת, אולם למטופל לא נגרם נזק ממשי כתוצאה מכך אינו מהוה עילה להגשת תביעה על רשלנות רפואית.
1. הוכחת כי הייתה רשלנות מצד הגורם הרפואי
במסגרת התביעה יש להוכיח כי ההתנהלות מצד הגורם הרפואי הייתה רשלנית וכי חובת הזהירות הנדרשת ממנו הופרה. על פי לשון החוק, רשלנות מוגדרת כאי נקיטת רמה סבירה של זהירות / מיומנות. על מנת להוכיח כי ההתנהלות מצד הגורם הרפואי הייתה רשלנית וכי לא ננקטה רמת מיומנות / זהירות מספקת מצדו, נדרש עורך הדין המייצג את הנתבע להציג ראיות המעידות כי הגורם הרפואי הנתבע לא התנהל כראוי. לשם כך, במרבית המקרים, תידרש חוות דעת של מומחה מתחום הרפואה הקובעת כי רמת המיומנות / הזהירות במקרה המהווה בסיס לתביעה חרגה מרמת הסבירות הנדרשת.
2. הוכחה כי נגרם נזק למטופל
לאחר הוכחת הרשלנות מצד הגורם הרפואי, יש להוכיח כי נגרם למטופל נזק. במקרים בהם הנזק הינו מובהק, הוכחת הנזק תהיה משימה בלתי מורכבת. במקרים אחרים, בהם הנזק הינו מינורי יחסית, הוכחת הנזק תהיה מורכבת יותר והתביעה כולה עשויה להיות כדאית פחות.
3. הוכחת הקשר הנסיבתי בין הנזק לבין הרשלנות מצד הגורם הרפואי
לאחר הוכחת הנזק, יש להציג את הקשר הנסיבתי בין התרשלות הגורם הרפואי לבין הנזק ולהוכיח כי הרשלנות הינה הגורם לנזק. במקרים מסוימים, הוכחת הקשר הנסיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק פשוטה. כך, למשל, במקרה של פגיעה עצבית במהלך ניתוח או במקרה של פגיעה באיבר סמוך לאיבר המנותח, תוך גרימת נזק או נכות לצמיתות, הקשר הנסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק מובהק. עם זאת, במקרים אחרים, הוכחת הקשר הנסיבתי הינה משימה משפטית מורכבת מכל בחינה. לעיתים, קיימים מספר גורמים אפשריים לנזק שחלקם אינם קשורים ברשלנות וקיים קושי להוכיח באופן ודאי כי גורם הנזק נעוץ בהתנהלות הרשלנית מצד הגורם הרפואי.
סוגי רשלנויות נפוצים המהווים עילה לתביעה
תביעת רשלנות רפואית מתייחסת לכל תחום רפואי, כגון:
- רשלנות בלידה (במהלך ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית ועוד)
- רשלנות בהריון (מעקב הריון לא תקין, אי זיהוי מצוקה עוברית)
- רשלנות רפואית בטיפולי שיניים
- רשלנות בניתוח ועוד.
בכל המצבים הרפואיים האלו ישנן 3 סוגי רשלנויות נפוצות:
- השמטת מידע ממטופל
מחובתו של הרופא המטפל לתת למטופל את כל המידע הרלוונטי עבור הטיפול. כולל דרכי טיפול אלטרנטיביות, תופעות לוואי אפשריות ועוד. כל נזק שנגרם ולאחר מעשה התברר כי המטופל לא הביע מראש את הסכמתו לכך מוגדר כרשלנות רפואית.
- אבחון מאוחר
במקרים בהם ניתן היה לאבחן מצב רפואי מראש והגילוי המאוחר גרר בעקבותיו נזק – קיימת עילה להגשת תביעה על רשלנות רפואית.
- אבחון וטיפול שגוי
אבחון רפואי שגוי ו/או טיפול שאיננו מותאם למצבו של המטופל עלול להוות סיבה משמעותית לתביעה על רשלנות רפואית. כל זאת, במקרה וניתן להוכיח כי הרופא אכן לא נהג כמצופה ממנו בעת האבחון ו/או הטיפול.
הליך הגשת תביעת רשלנות רפואית
עורך הדין מטעמכם יגיש תביעה על סך פיצויים עליו תסכמו איתו מראש. כתב התביעה יכלול סיבות מנומקות לגובה הפיצויים הנתבע ויצורפו אליו כל המסמכים הנדרשים.
לאחר הגשת כתב התביעה ניתנת לצד הנתבע אורכה של 30 יום בהם הוא יכול להפריך את הטענות. במקרים מסוימים, יעדיפו הצדדים להגיע בשלב זה לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
במקרה בו לא הושגה פשרה, יצטרכו שני הצדדים להציג הוכחות לבית המשפט הכוללות מסמכים רלוונטיים, עדים מטעמם, ועוד.
בית המשפט יכריע בין הצדדים לאור הראיות שהובאו.
גם על הפסק הסופי ניתן יהיה להגיש ערעור, בכפוף לבית המשפט בו הוגשה התביעה. מקום המשפט ייקבע לפי סוג התביעה והיקפה.
ראשי נזק לקביעת סכום הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית
קיימים מספר ראשי נזק מוכרים לשם חישוב גובה הפיצויים (תחשיב נזק) במסגרת תביעת רשלנות רפואית. להלן הבולטים ביניהם:
- הוצאות רפואיות שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית. פיצויים יתקבלו על הוצאות בעבר ועל הוצאות עתידיות צפויות.
- קיצור תוחלת חיים או מוות כתוצאה מרשלנות רפואית. פיצויים יתקבלו על הפסדי שכר קיימים ועתידיים, בהתחשב במקצועו של הניזוק ובמידת הנזק שנגרם לו.
- עזרת צד ג' במקרה בו רמת הפגיעה מצריכה עזרה בתפקוד השוטף. מימון העזרה ייכלל בפיצויים על רשלנות רפואית.
- סבל פיזי ונפשי שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית. בכלל זה כאב פיזי, קושי חברתי וכל פגיעה מנטלית ופיזית. במקרה זה גובה הפיצויים מחושב לפי גילו של הניזוק, משך הזמן בו היה מטופל והטיפולים הספציפיים שהוא קיבל. ההנחה היא שככל שגילו של הנפגע צעיר יותר ורמת הפגיעה גבוהה יותר, כך סכום הפיצויים גבוה יותר.
קיימים ראשי נזק נוספים, כשהכלל הוא כל פגיעה באיכות החיים כתוצאה מרשלנות רפואית יכולה להוביל לתביעה על כך. גובה הפיצויים ייגזר מרמת הפגיעה וחומרת הרשלנות שנעשתה.
מתי כדאי להגיש תביעת רשלנות רפואית?
הגשת תביעת רשלנות רפואית, הכרוכה בהתנהלות מול הממסד הרפואי, כדאית, בעיקר, במקרים בהם נגרם למטופל נזק משמעותי. חשוב לדעת, כי תביעת רשלנות רפואית הינה הליך ארוך ומורכב, ובמקרים בהם הנזק איננו משמעותי, מומלץ לשקול את כדאיות התהליך גם אם ניתן להוכיח כי מקור הנזק הינו בהתנהלות רשלנית מצד הגורמים הרפואיים. במקביל, בכל מקרה בו התנהלות רשלנית מצד גורם רפואי הסבה נזק למטופל, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינה ראשונית של כדאיות התביעה.
התיישנות תביעת רשלנות רפואית
עד מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית? לתביעת רשלנות רפואית קיימת תקופת זמן בה ניתן עדיין להגיש אותה. לאחר שעובר מועד הזמן הקבוע על פי חוק, שוב לא ניתן להגיש תביעה על הרשלנות שנגרמה.
נכון לשנת 2022, תקופת ההתיישנות של רשלנות רפואית עומדת על שבע שנים מרגע הפגיעה או מהזמן בו ניתן היה לגלות כי נגרם נזק בשל רשלנות רפואית.
קטינים שניזוקו בשל רשלנות רפואית רשאים להגיש תביעה עד שבע שנים מרגע הגעתם לגיל 18.
שאלות נפוצות
התשובה לכך היא תלוית מקרה. בחלק מהמקרים ניתן לתבוע גורם אחד ובחלק מהמקרים ניתן לתבוע כמה גורמים במקביל.הרשלנות יכולה להיות קשורה באי אבחון, ניתוח לקוי, אי הסכמה מדעת, אי מתן תרופות או טיפול מתאים בזמן ועוד אינספור סיטואציות שבהן יכול להיות נתבע אחד או מספר נתבעים, כגון: רופא משפחה, רופא שביצע את הטיפול, צוות הרופאים שנטל חלק בניתוח או אף תביעה של המוסד הרפואי עצמו. לכן, על עורך הדין המגיש את התביעה לבחון היטב את המקרה ולהגיש תביעה עבור הגורם או הגורמים הרלוונטיים ביותר.
תביעה נגד הרופא המטפל במקרים רבים תלווה בחששות ובאי נעימות גדולה. חששות אלה הם טבעיים, אך חשוב לדעת כי לצערנו טעויות ורשלנויות בתחום הרפואי הן שכיחות והרופא והמוסד הרפואי המטופל כולם מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית. כמו כן, הגשת התביעה תתבצע אך ורק במקרים של גרימת נזק כבד למטופל ולאחר בדיקה מקדימה ראשונית כי אכן יש מקום לתביעה. לכן, בכל מקרה של רשלנות או חשד לרשלנות מומלץ לפנות לעו"ד המומחה בתחום הרשלנות שיבחן את המקרה ויקבע האם יש מקום לתביעת כספי פיצויים עבור הנזק שנגרם למטופל.
המחשבה על תביעה של רשלנות רפואית עלולה להיתפס כתהליך מתיש אשר כרוך בנטל נפשי כבד, בייחוד במקרים של נזקים כבדים מאוד או של אבדן. זה נכון כי התהליך הינו מורכב ועלול להימשך זמן רב, אבל חשוב לדעת כי עורך דין מקצועי בתחום הרשלנות הרפואית מנהל את מרבית התהליך ומידת המעורבות של הנפגע היא נמוכה. מרבית עורכי הדין בתחום מודעים היטב לרמת הרגישות הנדרשת בטיפול בתיקי תביעה מסוג זה ומנהלים את התיק בהתאם לכך, תוך הענקת יחס חם וסבלנות גדולה שעשוייה להעניק שלווה ורוגע לתובע.
1. פנייה אל עורך דין המומחה בתחום רשלנות רפואית
2. ראיון וקבלת עדויות מהתובע הנפגע או קרוביו
3. איסוף חומרים רלוונטיים לתביעה – מסמכים רפואיים או כל פרטי מידע רלוונטיים הקשורים לגרימת הנזק
4. פניה והעברת המסמכים לרופא מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי שיבחן האם יש מקום לתביעה. עורך הדין צריך לפנות למומחה מוביל בתחומו, עם ניסיון בכתיבת חוות דעת לבית המשפט וכן עם יכולת הופעה טובה בבית המשפט
5. במידה ונמצא כי יש מקום לתביעה מתחיל התהליך המשפטי מול הנתבעים והגדרת כספיי הפיצויים הנדרשים בהתאם לנזק הגופני, הנפשי וכן ההוצאות הרלוונטיות עבור מילוי הצרכים הנדרשים לשם להתמודד עם נזקי הרשלנות
6. נבחנת אפשרות ביצוע הסכם פשרה בין הצדדים, תוך מעורבות וסיוע של בית המשפט או מגשר
7. במקרה של אי הסכמה, המשפט נמשך תוך הצגת עדויות העדים המומחים ועדים נוספים הרלוונטים למקרה עד למתן פסק הדין של השופט
על פי חוק, כל תביעה משפטית בתחום רשלנות (בין אם מדובר ברשלנות רפואית או רשלנות אחרת) מחייבת הגשת חוות דעת של גורם מומחה. תקנה זו נועדה לשם קיום הליכים משפטים מבוססי ידע מקצועי של מומחים אשר מכירים היטב את ההליך הרפואי,את הספרות הרפואית ואת הפרקטיקות הנדרשות מהרופא כדי לחוות דעת האם הוא נקט במידת הזהירות הסבירה במהלך הטיפול או האבחון.
העלות העיקרית בתיק תביעה הינה של חוות דעת רופא מומחה שיכולה לנוע מ-8 אלף ש"ח ועד ל-20 אלף ש"ח. יחד עם זאת, בתיקים אלה שכר הטרחה של עורך הדין המנהל את התביעה הוא לפי אחוזים מכספי הפיצויים במקרה של קבלת התביעה. כמו כן, במקרה של זכיה בתביעה הנתבע ישלם לתובע את ההוצאות עבור חוות הדעת של המומחים מטעם התביעה.
מאמרים קשורים בתחום תביעות רשלנות רפואית:
אבחון מוקדם של סרטן העור מאפשר להעניק לחולה טיפול פשוט והגעה להחלמה מלאה. אי אבחון בזמן שמקורו ברשלנות מהווה עילה לתביעת פיצויים.
אבחון מוקדם של סרטן הערמונית מאפשר להעניק לחולה טיפול פשוט והגעה להחלמה מלאה. אי אבחון מוקדם שמקורו ברשלנות מהווה עילה לתביעת פיצויים.
אבחון מאוחר או שגוי של התקף לב עלול לסכן את חייו של מקבל ההתקף. מעקב לא תקין, התעלמות מבדיקות וטיפול רשלני מהווים עילה לתביעת פיצויים.
פגים הינם בעלי סיכון לחשיפה לזיהומים ומחלות ולכן על צוות הפגייה לשמור על הפגים באופן מיטבי. טיפול רשלני מהווה עילה לתביעת פיצויים.
טיפול כושל של הסרת שיער בלייזר עלול להוביל לנזקים שונים כגון: כוויות, צלקות, שיעור יתר ועוד. טיפול רשלני מהווה עילה לתביעת כספי פיצויים.