רשלנות רפואית בהריון

מהי רשלנות רפואית בהריון?

ההגדרה של רשלנות רפואית בהריון מתייחסת להתרשלות של גורם רפואי במהלך ההריון: גניקולוג, רופאה מומחה רלוונטי המעורב בהריון (יועץ גנטי למשל). כתוצאה מהרשלנות חלה פגיעה לאישה ההרה או העובר/ילוד וקיימת עילה לתביעת פיצויים.

ע"פ חוק, ניתן להגדיר את הנזק כתוצאה של רשלנות רפואית במקרים בהם הגורם הרפואי לא פעל על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים וחרג מרמת הטיפול הסבירה, שתיבחן במסגרת חוות דעת של מומחים בתחום הגניקולוגיה ומיילדות ומול הנהלים וההנחיות של משרד הבריאות וגופים רפואיים רלוונטיים. במקרה של אישה הרה הרשלנות יכולה לקרות עקב אבחון שגוי / אי אבחון, אי מעקב אחר תוצאות בדיקות במסגרת מעקב ההריון, רשלנות במקרים של הריון בסיכון גבוה בו נדרשת זהירות יתרה ומתן טיפול מיוחד, אי הפניית האישה ההרה לרופא מומחה או לביצוע בדיקות נחוצות שונות ועוד.

עילות להגשת תביעה על רשלנות רפואית בהריון

כמו בכל מקרה של תביעת רשלנות אשר מגיעה לבית המשפט, גם במקרים של רשלנות רפואית בהריון יש להוכיח כי אכן נגרם נזק למטופל, שהיתה רשלנות וכי יש קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. במידה ועולה כי ישנה סבירות לנזק שחל כתוצאה מהרשלנות יש מקום להגיש תביעה לבית המשפט.

תהליך תביעת רשלנות רפואית

1. איסוף חומר רפואי רלוונטי – כרטיס מעקב הריון וכל בדיקות ההריון, תיק היולדת והיילוד מבית החולים וכל מסמך רפואי רלוונטי הקשור להריון. יש לסדר את המידע בצורה מסודרת וכרונולוגית על מנת לקבל תמונה מלאה של כל השתלשלות האירועים ואילו גורמים יכלו להוביל לרשלנות.

2. פנית לרופא מומחה רלוונטי וכתיבת חוו"ד רפואית – לאחר איסוף החומרים הראשוני ונמצא כי יש למעשה "קייס" ובסיס ראשוני להגשת תביעת לרשלנות יש לפנות לרופא מומחה בתחום הרלוונטי לתביעה (ובמידת הצורך פנייה למספר מומחים – אם זה גניקולוג, יועץ גנטי ועוד) על מנת שיספק חוות דעת רפואית בהתאם למידע שסופק ויכתוב חוות דעת רפואית מקיפה. לחוות דעת זו ישנו משקל רב בסיכויי ההצלחה של התביעה ולכן חשוב לבחור רופא מומחה בכיר המנוסה גם בכתיבות חוות דעת רפואיות וכן בהופעה ייצוגית בבית המשפט.

3. הגשת תביעת בבית המשפט – לאחר כתיבת חוות הדעת היא תוגש באמצעת עורך הדין לבית המשפט אשר יחליט האם אכן היתה רשלנות ואת גובה הפיצויים (שיכול להגיע אף למיליוני שקלים) אותו יקבלו התובעים.

סוגי רשלנות רפואית בהריון

הולדה בעוולה (אי אבחון מום / תסמונת גנטית בעובר)

תובענה נפוצה במקרים של רשלנות רפואית בהריון הינה "הולדה בעוולה", המתייחסת למקרים בהם מוגשת תביעה עקב רשלנות במהלך ההריון: אם זה במעקב ההריון השבועי, או בבדיקות שונות (בדיקות סקר הכוללות חלבון עוברי, שקיפות עורפי, סקירת מערכות ועוד), אי הפניה לייעוץ גנטי או מתן ייעוץ של גורמים רפואים שונים במסגרתם לא אובחנו אצל העובר מומים כלשהם. במקרים אלה להורים יש אפשרות לזכות בפיצוי כספי במידה ויגישו תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה.

הפיצויים הכספיים הנדרשים במסגרת התביעה קשורים ל-3 סיבות מרכזיות: פיצויים עקב אי ידיעת ההורים על כך שהעובר בעל מום ובכך נשללה מהם הבחירה אם להפסיק את ההריון או להמשיכה, פיצויים עקב ההוצאות הגבוהות הנדרשות עבור הילד בעל המום (ביחס לילד בריא) עד לבגרותו וכן פיצויים מגיל הבגרות והלאה, תוך התחשבות אם לילד תהיה האפשרות לעבוד בעתיד ולייצר הכנסה כלשהי בעצמו.

מות עובר

מות עובר זוהי סיטואציה קשה נפשית ואף פיזיולוגית עבור האישה ההרה, אשר עלולה לרדת ביכולת הפוריות שלה עקב כך שעולה הצורך בביצוע הליך של גרידה. מות העובר יכול לנבוע גם מרשלנות עקב אי זיהוי מצוקה עוברית בזמן, אי זיהוי מחלה של האם, או אי מתן טיפול מתאים והתייחסות לפניות מצוקה וכאב של האישה ההרה טרום מות העובר. לכן, חשוב לבצע בדיקה יסודית ולבחון האם היה כאן מקרה של רשלנות או מוות בלתי נמנע.

מצוקה עוברית

מצוקה עוברית הינה מצב חירום רפואי אשר עלולה להיגרם עקב תשניק סב לידתי – כשל בעת ניסיון התינוק לנשום במהלך הלידה עקב הפרעה באספקת חמצן ודם לגופו. אי זיהוי של התשניק בזמן (סימנים לתשניק: ניטור לא תקין של העובר, הגבלה בתנועה שלו, מים מקוניאליים שאמורים להיות מופרשים רק לאחר הלידה, ירידת מים איטית ועוד) ומתן טיפול לקוי עלול לגרום לנזקים נוירולוגים, נזק מוחי ואף לגרום למות העובר.

אי מניעת לידה מוקדמת / לידת פג במצבי הריון בסיכון

במקרים של אישה המצויה במצב סיכון ללידה מוקדמת (לדוגמא: מקרה קודם של לידה מוקדמת, הריון מרובה עוברים, הפרעות של הרחם, הריון של תאומים, שלישייה ועוד) צריכה לקבל טיפול ייחודי במרפאה ייעודית לנשים המצויות בהריון בסיכון ולקבל טיפול מתאים, תוך קבלת מידע מפורט על אופן ההתנגת המומלצת על מנת למנוע במידת האפשר לידה מוקדמת של פג.

לידת פג מוקדמת (טרם שבוע 32) מסכנת את היילוד ועלולה להוביל לנזקים נוירולוגים, כולל נזק מוחי. מקרים נפוצים של רשלנות הקשורים לאי מניעת לידה מוקדמת/לידת פג קשורים למעקב הריון לא תקין / אי מתן הנחיות ברורות לאישה ההרה, אי מתן תרופת צלסטון (תרופה שנועדה להרחיב את ריאות העובר במקרים של חשד ממשי ללידה מוקדמת) ורשלנות גורמים רפואיים בעת הטיפול בפג במחלקת הפגים לאחר הלידה.

עיכוב יילוד מוקדם

ישנם מקרים אשר מסכנים את חיי האם או העובר המחייבים יילוד מוקדם (כמו רעלת הריון למשל), במידה ומקרים אלו אינם מזוהים בזמן ישנה עילה לתביעה לקבלת פיצויים עקב רשלנות בהריון.

רשלנות בעת ביצוע גרידה / היסטרוסקופיה

במקרים של הפסקת הריון, בין אם מדובר בהפלה טבעית או הפלה יזומה לעיתים עולה הצורך לבצע גרידה ו/או היסטרוסקופיה. במסגרת ההיסטרוסקופיה מתבצעת צפייה בחלל הרחם (היסטרוסקופיה), ובתהליך הטיפולי של הגרידה מתבצע ריקון רקמות העובר וההריון אל מחוץ לחלל הרחם. טיפול לקוי במקרים אלה עלול להוביל לפגיעה ברחם האם ובכושר הפוריות שלה, מה שעשוי להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית בהריון ולקבלת פיצויים.

אי מסירת מידע רפואי לאישה הרה

במהלך מעקב ההריון הכולל בדיקות שונות לשם אבחון בעיות גנטיות ומחלות שונות אצל האם והעובר על הגורמים הרפואיים הרלוונטיים במסגרת המעקב ליידע אודות בדיקות הריון רלוונטיות וחשיבותן הן במסגרת הציבורית החינמית והן במסגרת פרטית. כך למשל, במידה והאישה נשאית של גן איקס שביר אשר עלול להוביל לפיגור שכלי ביילוד יש להפנותה לביצוע בדיקה מתקדמת של מי שפיר. אי מסירת מידע כזה נחשב להפרת חוק ומהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית.

צ'יפ גנטי (בדיקת CMA)

בדיקה זו הינה הרחבה לבדיקת קרטיופ ומי שפיר וניתנת לבחירת האישה ההרה או לפי המלצה רפואית עקב חשד לתסמונת גנטית, במקרים של תוצאות בדיקה לא תקינה וחשד ללידה של יילוד בעל מום ההורים יכולים להחליט אם להפסיק את ההריון. רשלנות במקרים אלה קשורים לאי ביצוע הבדיקה במקרים בהם נמצא כי היא נדרשת ואי יידוע ההורים כי ישנה אופציה לביצוע הבדיקה (בלי קשר אם נמצא צורך ספציפי בבדיקה זו לאחר בדיקות אחרות).

רשלנות במתן יעוץ גנטי

כשלים רבים עלולים להתרחש בתחום האבחון הגנטי לפני ובמהלך ההריון, כשבמקרים אלה נדרשת בקיאות רבה מצד עורכי הדין וחוות דעת של מומחי רפואיים בתחום על מנת לקבוע אם אכן חלה רשלנות מצד הגורמים הרפואיים שסיפקו ייעוץ גנטי לאישה ההרה. בין גורמי הרשלנות הנפוצים הקשורים לתחום הגנטי הם: אי הפנייה לבדיקה רלוונטית לשם בירור גנטי במקרים של חשד לבעיה גנטית או נשאות של גן בעייתי, פענוח שגוי של בדיקה, אי מסירת מידע רלוונטי או אי מתן הסבר ברור להורים, אי הפניה או יידוע האישה ההרה על אופציות לבדיקות רלוונטיות כמו בדיקות אקסום וצ'יפ גנטי (CMA) לאיתור מחלות ומומים גנטיים.

תסמונת אשרמן

תסמונת זאת מתבטאת בפגיעה ברירית הרחם, לרוב עקב הישארות של שאריות שלייה ברחם לאחר לידה קודמת או כשל בהליך גרידה לאחר לידה / הפלה. מצב חמור של התסמונת עלול להוביל לפגיעה ביכולת של האישה להרות וכן ללידה מוקדמת, הפלה ולהיווצרות מוומים בעובר. רשלנות רפואית במקרה של התסמונת יכולה לקרות בעת אי הסכמה מדעת של המטופלת לתהליך גרידה תוך הבנת הסיכונים הכרוכים בתהליך זה, תהליך גרידה רשלני, אי מעקב רפואי תקין לאחר הגרידה וכן אי הקפדה על בדיקה יסודית ווידוא כי השלייה שלמה לאחר הלידה ואי מתן טיפול מתאים במידה להוצאת שאריות השלייה במידה ונמצאו כאלה.

סימני אזהרה לכך שחלה רשלנות רפואית בעת ההריון

ניתן לזהות דפוסי פעולה קבועים של הצוות הרפואי במקרים בהם הם הבינו כי נעשתה רשלנות והם עלולים לקבל תביעה. דרכי פעולה אלו נועדו למעשה להסתיר ולטייח כל קשר לרשלנות, בין פעולות אלה: מענה לקוי לשאלות של המלווה או היולדת, הוצאת המלווה מחדר הלידה בעת הלידה, בדיקות רבות וחריגות של הצוות הרפואי לאחר הלידה ועיון רב במסמכים אודות ההריון, יצירת קשר מטעם מחלקת ניהול הסיכונים של קופת החולים ועוד.

שאלות נפוצות

כמה עולה תביעת רשלנות רפואית בהריון?

ההוצאה העיקרית בתביעה זו היא עובר חוות דעת רפואית של מומחה רפואי רלוונטי (גניקולוג, יועץ גנטי וכדומה) אשר יכולה לעלות אל מעל ל-10,000 שקלים ואף הרבה יותר, בהתאם לסוג המקרה ולסוג המומחה. ההוצאה עלולה להיות גדולה יותר במקרים בהם במסגרת התביעה יעלה הצורך לחוות דעת רפואית של מומחה נוסף. שכר טרחה לעורך דין נגזר מהפיצויים, כשאחוז הפיצוי נקבע מראש בהסכמת הלקוח התובע. ישנם גופים המספקים מימון של התביעה במסגרתו יוחזרו כספי הסיוע אך ורק במקרה של קבלת פיצויים.

מהו גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית בהריון?

גובה הפיצוי משתנה בהתאם למקרה והנזק שנגרם לתובעת או לעובר / ילד. לרוב מדובר בסכומים של מיליוני שקלים, מכיוון שסכום הפיצוי נגזר מנזקים כבדים שלרוב משפיעים לטווח ארוך על האם והילד – אם אלו צרכים רפואיים עתידיים, סיוע של מטפלים ועוד. סכום הפיצוי כולל גם הוצאות שכר טרחה לעו"ד והוצאות משפטיות נוספות.

כמה זמן עד שמקבלים פיצוי?

תביעות רשלנות רפואית בהריון מהוות תיק משפטי מורכב, הן עקב הסכומים הגדולים שנדרשים במסגרת התביעה והן עקב הסיטואציות הרפואיות השונות במהלך הלידה. לרוב, מדובר בתהליך של מספר שנים, כאשר לאחר 3-5 שנים התהליך עשוי להסתיים וניתן יהיה לקבל את הפיצויים.

מתי לפנות לייעוץ של עורך דין?

בכל מקרה של רשלנות או חשד לרשלנות רפואית בהריון שכתוצאה מכך נגרם נזק פיזי או נפשי לעובר או האם רצוי לפנות לייעוץ של עורך דין. בתביעות רשלנות רפואית שכר עורך הדין נגזר מהפיצויים במידה ויתקבלו ועיקר ההוצאות הולכות אל חוות דעת רפואית של מומחה רפואי רלוונטי שתוגש לבית המשפט.