רשלנות רפואית בלידה

מהי רשלנות רפואית בלידה?

רשלנות רפואית בלידה מתרחשת במקרים בהם הצוות הרפואי המעורב בתהליך הלידה התרשל וכתוצאה מכך נגרם נזק לאם או ליילוד. הנזקים עלולים להיות כבדים במיוחד, אם זה פגיעה מוחית, פיגור שכלי, עיוורון ואף מוות של היילוד וכן פגיעות תפקודיות שונות ואף מוות של האם.

אי לכך, תביעות רשלנות רפואית בלידה מסתכמים לרוב בפיצויים גבוהים במיוחד, העשויים להגיע למיליוני שקלים במידה ובית המשפט קבע כי אכן חלה רשלנות. במקרים של רשלנות רפואית בלידה (להבדיל בזמן הריון), התביעה מתייחסת לתהליך הלידה עצמו בלבד ובהתנהלות של הצוות הרפואי בזמן הלידה ולאחריה.

תהליך תביעת רשלנות רפואית בלידה

תביעה רשלנות רפואית היא לרוב תביעה מורכבת הדורשת נסיון ומומחיות רבה של העו"ד המייצג שמלווה את התובע החל משלב איסוף החומרים, דרך בחירת רופאים מומחים לבדיקה ומתן חוות דעת ועד לייצוג וההופעה בבית המשפט. מטרת התביעה היא לקבל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לאם או היילוד בטווח הקצר או הארוך אם זה כאבים כרוניים, אובדן כושר השתכרות, הוצאות כספיות על תרופות, ציוד רפואי מיוחד ומטפלים, התאמת דיור מתאים ועוד. נציג את השלבים העיקריים במסגרת תביעה זו:

1. איסוף חומר רפואי רלוונטי – איסוף כל מידע רפואי אשר קשור לתהליך הלידה (כולל כרטיס מעקב הריון, רישומי מוניטור ותיקים רפואיים של היולדת והיילוד) אשר יכול לתרום בקבלת התמונה המלאה אודות המקרה ולסייע בביסוס התביעה.

2. פנית לרופא מומחה רלוונטי וכתיבת חוו"ד רפואית – לאחר איסוף החומרים הראשוני ונמצא כי יש למעשה "קייס" ובסיס ראשוני להגשת תביעת לרשלנות בלידה יש לפנות לרופא מומחה בתחום הרלוונטי לתביעה (לרוב בתחום המיילדות וגניקולוגיה) על מנת שיספק חוות דעת רפואית בהתאם למידע שסופק. מדובר בחוות דעת רפואית מקיפה ומקצועית כשלעיתים יעלה הצורך בחוו"ד נוספת (לדוגמא: נוירולוג שיחווה דעת על נכותו של היילוד). לחוות דעת זו ישנו משקל רב בסיכויי ההצלחה של התביעה ולכן חשוב לבחור רופא מומחה בכיר המנוסה גם בכתיבות חוות דעת רפואיות וכן בהופעה ייצוגית בבית המשפט.

3. הגשת תביעה ע"י עורך דין לבית המשפט – לאחר כתיבת חוות הדעת היא תוגש באמצעת עורך הדין לבית המשפט (העכראה המשפטית הרלוונטית במקרים רשלנות בלידה היא ביה"ש המחוזי) אשר יקבע אם אכן היתה רשלנות וכן את גובה הפיצויים (שיכולים כאמור להגיע אף למיליוני שקלים) אותו יקבלו התובעים. כמו בסעיף הקודם, גם כאן חשוב לבחור בעורך דין מנוסה ובעל הצלחות בתחום הרשלנות רפואית (ובתחום הלידה בפרט) אשר מעורה בתהליכים ובהתנהלות מול בתי המשפט על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה בתביעה.

סוגי רשלנות רפואית בלידה

לידת פג

לידה מוקדמת של פג (טרום שבוע 32) הינה לידה בסיכון, אשר מסכנת את היילוד ועלולה לגרום לו לנזקים נוירולוגים שונים ואף לנזק. אי לכך, על הצוות הרפואי לפעול על מנת למנוע לידה מוקדמת כשלעיתים כשלים במעקב ההריון גורמים לכך (רשלנות בהריון). בנוסף, עלולה להיות רשלנות במתן הטיפול הרפואי בפג לאחר הלידה במחלקת הפגים, שם הוא זקוק לטיפול מיוחד ומעקב צמוד.

תשניק סב לידתי

תשניק סב לידתי משמעו כשל באספקת החמצן והדם לגופו של העובר במהלך הלידה. את הזיהוי לרוב ניתן לזהות לרוב טרום הלידה ולהעניק לו טיפול מתאים, אי זיהוי בזמן או טיפול לקוי עלול לגרום לנזקים נוירולוגיים ומוחיים לעובר / יילוד.

עיכוב ביילוד העובר

לידה מוקדמת הינה מסוכנת, אך לעיתים אין ברירה אלא לבצע אותה, זאת עקב מצב של מצוקה בקרב העובר (עקב תשניק סב לידתי למשל), במקרים אלה על הצוות הרפואי יש לזהות את המצוקה בזמן ולבצע את הלידה בזמן, אחרת ישנו סיכון גדול לפגיעה בעובר.

לידת עכוז

מנח העובר ברחם צריך להיות כאשר ראשו מופנה כלפי פתח האגן, במקרה בו המנח שונה והרגליים או העכוז של העובר מופנים אל פתח האגן זהו אינו מצב תקין, מצב זה מכונה לידת עכוז או מצג עכוז. לידה שמתבצעת במצג עכוז כרוכה בסיכונים גדולים לאישה וליילוד ולכן במרבית מצבים אלה מתבצע ניתוח קיסרי או נעשה ניסיון להיפוך ידני של העובר טרם הלידה. מקרים של רשלנות רפואית במצב זה קשורים לגרימת נזק לאם או היילוד עקב אי זיהוי מוקדם של מצג זה, אי הפניה לניתוח קיסרי במצבים בהם הניתוח נדרש ואי ביצוע לידת עכוז תקינה שצריכה להתבצע על ידי 2 רופאים מיומנים.

רשלנות בלידה מכשירנית (ואקום / מלקחיים)

לידת מכשירנית זוהי לידה אשר מתבצעת באמצעות מכשיר ואקום (המתחבר אל ראש העובר שנמשך החוצה, ללא צורך במאמץ פיזי מצד האם) או מלקחיים (2 כפות מוצלבות באמצעותן מנחים את העובר החוצה) והיא כרוכה בסיכון לתחלואה ופגיעה בעובר ובאם, כגון: דימום מוחי, פגיעות בפנים, שבר בגולגולת, דימום ברשתית העין וכליאת כתפיים. כמו כן, תעלת הלידה של האם עלולה להינזק לצד תופעות של חום, אצירת שתן ועוד.

לידה מכשירנית מתבצעת במקרים בהם נמצא כי היא עדיפה על לידה טבעית, ניתוח קיסרי ושיטות יילוד אחרות. רשלנות רפואית בהקשר של לידה זו יכולה להיות עקב אי מתן הסבר מפורט וברור וקבלת הסכמה מדעת מצד האם, אי הקפדה על ההנחיות המקובלות בלידה זו או רשלנות במהלך ביצוע הלידה.

כליאת כתפיים

כליאת כתפיים הינה מצב שעלול להתרחש בשלב הלידה הסופי ולאחר צאת ראש העובר ובו ישנו קושי בהוצאת העובר עקב תקיעה של הכתף הקדמית של התינוק מתחת לעצם החיק. מצב זה עלולה להוביל לנזקים קשים לעובר, אם זו פגיעה במערכת העצבים, שיתוק הגפה ואף מוות. רשלנות רפואית בהקשר זה יכולה להתרחש עקב התעלמות מגורמי סיכון בקרב האם ו/או העובר אשר עלולים להוביל למצב זה (ואז לבצע ניתוח קיסרי שימנע מצב זה) או רשלנות של צוות מיומן, כאשר החוק מחייב הימצאות של שני רופאים שלפחות אחד מהם הוא בעל מומחיות ונסיון בסוג לידה זה.

ניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי הינו אלטרנטיבה נפוצה ללידה נרתיקית טבעית (במקרים כמו ניתוח מרובה עוברים, רעלת הריון, משקל גבוה של העובר ושל האם, אם בגיל מבוגר ועוד) הכולל חיתוך בטני ורחמי לשם יילוד העובר והוצאת השלייה כשלאחר מכן סוגרים את הפתח בתפרים. רשלנות רפואית בהליך הכירוגי הקיסרי יכול להתרחש באי מתן הסכמה מדעת של האם על ביצוע הניתוח ומתן מידע מפורט על הסיכונים ועל אופציות לידה אפשריות אחרות, רשלנות בעת ההרדמה של האם, בעת ביצוע הניתוח ובזמן הטיפול שלאחריו.

יילוד שגוי

המושג יילוד שגוי במקרה של רשלנות רפואית בלידה מתייחס למקרים בהם התביעה מעלה טענה כי ניתן היה לבצע תהליך לידה בדרך אחרת מזו שנעשתה. הבחירה הקשה נעשית במקרים בהם נוצר מצב חירום בזמן לידה נרתיקית טבעית כשאין שהות וצריך להחליט על אופן חילוץ העובר, אם זה באמצעות ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית באמצעות ואקום או מלקחיים ועוד, השיקולים הנלקחים כוללים את מצב פתיחת צוואר הרחם, מצבה הפיזי של האם, מנח התינוק וכן את רמת המומחיות של הרופא המיילד בשיטות הלידה השונות.

לידה שקטה - מות עובר ברחם

מות עובר (מכונה גם לידה שקטה) הינו אחד המקרים הקשים ביותר שהאם / הורי היילוד יכולים לעבור במסגרת הלידה, בייחוד כאשר מתברר כי ניתן היה למנוע זאת. תביעת רשלנות במקרה כזה קשורה לרוב למצוקה עוברית אותה היה ניתן לזהות מראש ובכך למעשה למנוע את מות העובר. המצוקה יכולה להיות קשורה לתשניק סב לידתי אותו ניתן לזהות באמצעות ניטור לא תקין, מגבלת תנועה של העובר ועוד. היא אף יכולה להתרחש עקב היפרדות שליה, למצב זה יכולים להופיע תמרורי אזהרה כמו דימום וכאבי בטן גזים אצל האם השוהה תחת השגחה באשפוז.

שיתוק מוחין ועוד

שיתוק מוחין בלידה עלול לקרות עקב מצבי רשלנויות שונים, כגון: אי זיהוי מצוקה עוברית שמקורה בתשניק לידה (אי אספקת חמצן ודם לעובר), יילוד שגוי כפי שצוין לעיל, אי זיהוי של הריון בסיכון ולידה מוקדמת ובהתאם מתן טיפול מונע, רשלנות בלידה מכשירנית, אי מתן אנטיביוטיקה במקרים של זיהום, לידה ארוכה או מהירה מדי ועוד.

הותרת שאריות שליה

לאחר הלידה על הצוות המיילד לוודא כי השלייה אכן יצאה בשלמותה, שאריות עלולות לגרום לנזקים ליולדת ואף למנוע ממנה להיכנס להריון נוסף בעתיד. במידה ויש חשד להישארות שאריות שלייה (בין אם זה בבדיקת שלמות השלייה או עקב דימום לאחר הלידה) יש לבצע בדיקה ידנית בחלל הרחם כדי לאתר שאריות, אם הבדיקה לא יצאה תקינה יש אף לבצע בדיקת אולטרסאונד. רשלנות רפואית במקרה זה יכולה להתרחש עקב אי זיהוי הסממנים המעידים על הותרת שלייה ולעיתים גם בבדיקה ידנית רשלנית, בייחוד במקרים בהם השארית שנותרה היא גדולה.

קרעים בלידה

קרעים בלידה יכולים להיווצר עקב סיבות שונות, כגון: עור מוגבל בגמישות שלו באזור הנרתיק, לחץ פונדאלי – לחץ על בטן היולדת לשם זירוז הלידה, לידה ממושכת, כליאת כתפיים ולידה מכשירנית (ראו הסבר לעיל). הקרעים מדורגים לפי רמות נזק לרקמות, כאשר דרגה 4 הינה החמורה ביותר והיא כוללת פגיעה ברירית ושריר הנרתיק. ההשלכות של נזקים אלה יכולים להתבטא בכאבים, קושי בקיום יחסי מין, הריון בסיכון שידרוש ניתוח קיסרי בעתיד, דליפה של צואה וגזים ועוד. תביעת רשלנות במקרים אלו יכולה להתבסס על כך שניתן היה למנוע את הרקע באמצעות זיהוי משקל גבוה של העובר, או על ידי הימנעות מלחץ בטני מופרז של המיילד שהוביל ליצירת הקרע. רשלנות נוספת יכולה להתרחש עקב תפירה לא מוצלחת של הרקע, מה שעלול להוביל לנזק קבוע.

כריתת רחם

כריתת רחם הינה אירוע קשה במיוחד שכמובן אינה מאפשרת הריון עתידי, זאת לצד קושי במציאת בן זוג לנישואין, פגיעה בדימוי העצמי ובעיות נפשיות שונות. במקרים של כריתת רחם עקב אי אבחון של סרטן צוואר הרחם בזמן או כריתה במצבים שאינם מחייבים כריתה ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית.

סימני אזהרה לרשלנות רפואית בלידה

ישנם מספר דפוסי התנהגות נפוצים של הצוות המיילד בחדר הלידה במקרים בהם הצוות מבין כי נעשתה או ישנה סבירות גבוהה לרשלנות וקיים חשש כבד לקבלת תביעה. דפוסים אלה כוללים אי מענה או מענה לקוי על שאלות של היולדת או המלווה, הוצאה של המלווה מחדר הלידה בזמן הלידה, ביצוע בדיקות רבות בצורה חריגה ואף פניה של מדור ניהול סיכונים מטעם קופת החולים של היולדת.

שאלות נפוצות

כמה עולה תביעת רשלנות רפואית בלידה?

ההוצאה העיקרית בתביעה זו היא עובר חוות דעת רפואית של מומחה רפואי רלוונטי (לרוב מומחה מיילדות וגניקולוגיה) אשר יכולה לעלות אל מעל ל-10,000 שקלים ואף הרבה יותר, בהתאם לסוג המקרה ולסוג המומחה. ההוצאה עלולה להיות גדולה יותר במקרים בהם במסגרת התביעה יעלה הצורך לחוות דעת רפואית של מומחה נוסף. שכר טרחה לעורך דין נגזר מהפיצויים, כשאחוז הפיצוי נקבע מראש בהסכמת הלקוח התובע. ישנם גופים המספקים מימון של התביעה במסגרתו יוחזרו כספי הסיוע אך ורק במקרה של קבלת פיצויים.

מהו גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית בלידה?

גובה הפיצוי משתנה בהתאם למקרה והנזק שנגרם לתובעת או לעובר / ילד. לרוב מדובר בסכומים של מיליוני שקלים, מכיוון שסכום הפיצוי נגזר מנזקים כבדים שלרוב משפיעים לטווח ארוך על האם והילד – אם אלו צרכים רפואיים עתידיים, סיוע של מטפלים ועוד. סכום הפיצוי כולל גם הוצאות שכר טרחה לעו"ד והוצאות משפטיות נוספות.

כמה זמן לוקח עד שמקבלים פיצוי?

תביעות רשלנות רפואית בכלל ובלידה בפרט אלו תיקים משפטיים מורכבים אשר אורכים זמן. לרוב, מדובר בתהליך של 3-5 שנים עד סיום התהליך וקבלת הפיצויים.

מתי נפנה לייעוץ של עורך דין?

בכל מקרה של רשלנות או חשד לרשלנות רפואית בלידה שכתוצאה מכך נגרם נזק פיזי או נפשי לעובר / יילוד או האם רצוי לפנות לייעוץ של עורך דין. בתביעות רשלנות רפואית שכר עורך הדין נגזר מהפיצויים במידה ויתקבלו ועיקר ההוצאות הולכות אל חוות דעת רפואית של מומחה רפואי רלוונטי שתוגש לבית המשפט.

מאמרים קשורים בתחום רשלנות רפואית בלידה: